לצאת לחופשה עם מתבגרים, כן או לא

טיול או חופשה משפחתית אמורים להיות חוויה נעימה ומלכדת, אך עם מתבגרים עם הפרעת קשב היא עשויה להיות מאתגרת. איך תהפכו את החופשה לנעימה יותר?

"החלטנו השנה לא לטוס עם כל הילדים לחו"ל. לא מגיע להם! התקופה האחרונה הייתה בלתי נסבלת!" את המשפט הזה אני שומעת, לאחרונה, בתדירות די גבוהה.

אם יש לכם מתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז אולי גם אתם מתלבטים אם לארגן טיול או חופשה משפחתית. גיל ההתבגרות, המאופיין במרד גיל הנעורים, קשה יותר במשפחות עם ילדים עם בעלי הפרעת קשב וריכוז בשל הקושי של מי שלוקה בהפרעת קשב לווסת רגשות. כל קונפליקט הופך לדרמה וכל דרמה מסתיימת בסערה המטלטלת את כל בני המשפחה. זו הסיבה, שהרבה הורים חושבים מחדש אם הם מוכנים להשקיע מאמץ ומשאבים בטיול משפחתי.

שלל המאמרים והעצות ברשת לקראת עונת הטיולים עשויים להגביר את החשש, שכן רובם ככולם עוסקים במציאת פתרונות לקשיים הצפויים בשל הפרעת הקשב מה שמזכיר להורים מי הוא אותו בן משפחה שאחראי לאווירה הקשה, מי הוא אותו חסר סבלנות או חסר אחריות שמכל הערה או ויכוח גורר את כולם לריב.

מסתבר, שחששות אלו והמיקוד במציאת פתרונות מיוחדים למאפייני הפרעת הקשב יכולים דווקא למנוע מהילדים, בגיל ההתבגרות, למתן את הרגשות ואת התגובות הסוערות שלהם. המתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז שאני פוגשת בקליניקה שלי, מתלוננים שנמאס להם להיות מתויגים כבעלי הפרעת קשב, והם מעדיפים להרגיש "כמו כולם". רובם מרגישים מתוסכלים וכועסים על שלא מתייחסים כאל בוגרים, למרות שבהתנהגותם הם לא מוכיחים בגרות. הכעס והתסכול באים לידי ביטוי בתגובות שנראות לנו, המבוגרים, לא הגיוניות או ילדותיות. הסיבה לכך היא שגיל ההתבגרות מאופיין במעבר מתלות בהורים לעצמאות וזהות עצמית. צורך זה בגיבוש הזהות העצמית, מחייב תהליך של היפרדות מההורים וחיזוק תחושת השייכות ל"קבוצת השווים", שהיא החברים.

הפסיכיאטר דן סיגל ממליץ בספרו רב המכר Brainstorm לרתום לכיוון חיובי את הצרכים או המאפיינים הייחודיים של גיל ההתבגרות: "במקום לנסות להשתיק את הדחף שלהם ולדכא אותו, המבוגרים צריכים לעזור להם להתמקד במשהו חיובי״.

נכון, הטיול עם מתבגרים עם הפרעת קשב, יכול להיות מאתגר אך תוכלו לעבור אותו בקלות יחסית, אם תצליחו לעורר בהם ריגוש והתלהבות. הדרך לעשות זאת היא להתייחס אל הטיול כאל פרויקט שכל בני המשפחה שותפים לו, וכל אחד מהם תורם לו מכישוריו. התייחסות כזו יכולה להיות נקודת מפנה דרמטית בתפיסת מקומו של המתבגר עם במשפחה, ולעזור לו להיות מתוסכל וכעוס פחות.

התוצאה המתבקשת תהיה תגובות מתונות ומידתיות יותר ושיפור באוירה המשפחתית.

איך הופכים טיול משפחתי לפרויקט משותף?

1. משתפים את כל בני המשפחה בשלב התכנון. אתם ההורים, מקבלי ההחלטות בהתאם לתקציב ולערכים החשובים לכם. עם זאת, היו קשובים לרעיונות ונסו להתחשב בבקשות ובצרכים של כל בני המשפחה, כולל המתבגרים.

2. מחלקים תפקידים לכל בני המשפחה בהתאם לכישוריהם ולתחומי העניין שלהם. לדוגמה: מי שמבין במוסיקה יכול לתכנן אילו שירים יושמעו במהלך הנסיעה, ומי שאוהב להיות מחובר לרשתות החברתיות (ומי לא?) יכול להיות ממונה על העלאת התמונות לפייסבוק בהסכמת כולם. תנו למתבגרים אפשרות לנווט (הם הרי ממילא מחוברים לטלפון הסלולרי או לטבלט), לתכנן נקודות עצירה ואפילו להיות אחראים על תכנון לוחות זמנים: מתי קמים, כמה זמן מקדישים למוזיאון וכמה זמן לשופינג...

3. נמנעים מלהעביר ביקורת על החשיבות והזמן שהמתבגרים מייחסים להופעה החיצונית שלהם ולזמן שהם מקדישים לקשר עם החברים. זכרו כי אילו הצרכים של גיל ההתבגרות וסדרי העדיפויות שלהם. האפשרות לשתף ולהמשיך להיות בקשר עם החברים עשוייה להרגיע אותם. ביקורת תעורר בהם כעס וחוסר שיתוף פעולה.

4. שואלים לדעתם ומביעים עניין בנושאים החשובים להם. תחושת שייכות ומשמעות נוצרת כאשר אחד מבני המשפחה מרגיש שדעתו נחשבת ומתעניינים בו. צורך זה בולט עוד יותר בגיל ההתבגרות.

5. מקפידים להתייחס להפרעת הקשב כאל אתגר משפחתי, ולא כאל בעיה אישית של המתבגרים. כך תעזרו להם להרגיש שההפרעה אינה מגדירה אותם והזהות שלהם אינה מורכבת מהפרעת הקשב בלבד.

טיול משפחתי הוא חוויה מגבשת המייצרת זיכרונות משותפים והיכרות עם העולם הפנימי של הילדים שלא תמיד מתאפשרת בחיי היומיום, גם אם היא מלווה ברגעי משבר או חוסר נחת. גמישות וציפיות מותאמות לגיל ולצרכים של כל אחד מבני המשפחה הם המפתח להפוך את החוויה לנעימה.

Recent Posts
Archive
Follow Us
  • Facebook Basic Square

ציפי קוברינסקי - פתרונות אסטרטגיים להפרעת קשב / טל׳: 0545-333180 /zipi.kobrinski@gmail.com