טעויות נפוצות של הורים לילדים עם הפרעת קשב

אין זה סוד שהפרעת הקשב משפיעה על איכות חיי המשפחה כולה.

מעטים ההורים לילדים עם הפרעת קשב המגיעים אלי לקליניקה ומבקשים דרכים לטיפול רק בהיבט הלימודי של הלקות. חלק ניכר מהפגישות עוסק בקשיים המשפיעים על האווירה המשפחתית ועל בני המשפחה כולם.

קשיי התארגנות, למשל, יכולים לגרום להורים ולאחים לאחר בבוקר לעבודה ולבית הספר או להגיע באיחור לאירועים משפחתיים. דחיינות בהגשת עבודות יכולה לגרום למשפחה לדחות פעילויות מהנות כמו יציאה לחופשות. חוסר גמישות וקושי לעמוד בתסכולים, מקשים על פתרון קונפליקטים ומייצרים מתחים מיותרים במשפחה.

קשיי התארגנות, דחיינות, חוסר גמישות וקושי לעמוד מול תסכולים הם חלק מהתיפקודים הניהוליים הלקויים אצל בעלי הפרעת קשב, הפוגעים בהתנהלות היומיומית בבית. במקרים רבים נראה שהילד מודע להתנהגותו, אך בשל הפרעת הקשב לא תמיד הוא מודע לתוצאות. קשיי התפקוד והמתחים הנלווים אליהם גורמים לילדים עם הפרעת הקשב להרגיש מתוסכלים מכך שאחרים לא מבינים אותם. הם מלאים רגשות אשם ייאוש ואכזבה על שאינם עומדים בציפיות ההורים ושל עצמם.

דר' ראסל בארקלי, מהפסיכיאטרים המובלים בתחום הפרעת קשב, היה הראשון שבדק את השפעת הרגשות השליליים כמו עלבון, ייאוש, כעס, אשמה, אכזבה או תסכול על התיפקודים הניהוליים הלקויים. מסתבר שככל שהילד חווה יותר רגשות שליליים כך נפגעים עוד יותר התיפקודים הניהוליים שלו. ולהיפך, ככל שהרגשות השליליים שלו פוחתים כך משתפרים התיפקודים הניהוליים שלו. הגישה הקוגניטיבית התנהגותית על פי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, כדי לגרום לילד להתאמץ ולשנות התנהגויות שאינן בשליטתו, צריך להפנות את הפוקוס אל ההתנהגות הרצויה ולהתעלם מההתנהגות השלילית אותה ההורים רוצים להכחיד או להפחית. המטרה המרכזית בשינוי התנהגות היא לא לשלוט בהתנהגות הילד אלא לפתח בו יכולת שליטה במצבים בהם הוא מתקשה.

ד"ר רוס גרין, בספרו "ילד פיצוץ", מציע ליצור סביבה מותאמת לקשיי הגמישות והעמידה בתסכולים על ידי בחירה מושכלת ומצומצמת של התנהגויות לשינוי, יצירת סביבה שבה יש פחות סבירות לפיצוצים ומיקוד בתקשורת ובפתרון בעיות.

תפקיד ההורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז על פי עקרונות הגישה הקוגניטיבית התנהגותית:

  1. לערוך סדר עדיפויות מותאם להפרעת הקשב, תוך צמצום הדרישה לגמישות ועמידה בתסכולים שהן בבסיס ההפרעה.

  2. להגדיר את השינוי הרצוי ולהציג אותה לילד בשיחה שקטה ובאופן ברור.

  3. לתגמל התנהגות רצויה או שיפור שחל בה, סמוך להתנהגות כדי לעודד אותו להמשיך.

  4. באירוע של התנהגות לא רצויה, על ההורים להתעלם ממנה או להפחית בהתייחסות אליה

  5. כאשר מתייחסים להתנהגות השלילית, להביע בטחון ואמונה ביכולתו של הילד לשנותה.

  6. לזהות מראש מצבים היכולים להוביל לקונפליקטים ולצמצם אותם.

  7. להגיב למצבי תסכול בדרך של אמפטיה או הסחת דעת תוך מינימום דרישה לאנרגיה חשיבתית.

  8. להתייחס אל הפרעת הקשב כאל מקור המתחים ולא אל הילד כאל מקור הקשיים.

טעויות נפוצות של הורים ביחס לשינוי התנהגותי של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז

  1. משקיעים אנרגיה בשינוי התנהגות שנמצא בבסיס הפרעת הקשב.

  2. מדברים על השינוי הרצוי בזמן תסכול, כשהילד חסר אנרגיה חשיבתית.

  3. ממוקדים בהפקת לקחים עם הילדים מהתנהגויות בלתי רצויות.

  4. מתעלמים מהילד במקום מההתנהגות הלא רצויה.

  5. מקבלים התנהגות רצויה כמובנת מאליה, או מפחיתים מערכה.

  6. דוחים את מתן התגמול על התנהגות רצויה

  7. מגבירים את הרגשות השליליים של הילדים ומאשימים אותם בזלזול ובעצלנות

  8. לא מביעים אמונה ביכולתו של הילד לשפר את התנהגותו

  9. מסתירים ומתביישים בהפרעת הקשב ומקשים על הילד לקבל את עצמו.

התייחסות מותאמת של ההורים להפרעת קשב, הנשענת על עקרונות הגישה הקוגניטיבית ההתנהגותית, תאפשר לילד לפתח שליטה עצמית כך שיוכל להיות גמיש יותר, להתמודד טוב יותר עם תסכולים ולקבל את עצמו. השינוי ההתנהגותי וההתמודדות הטובה יותר עם הרגשות השליליים יפחיתו באופן משמעותי את המתחים ורמת העוינות בתוך המשפחה.

Recent Posts
Archive
Follow Us
  • Facebook Basic Square

ציפי קוברינסקי - פתרונות אסטרטגיים להפרעת קשב / טל׳: 0545-333180 /zipi.kobrinski@gmail.com