אני עצובה; הילד שלי אובחן עם הפרעת קשב ולקויות למידה


"מאז שהילד שלי אובחן אני כל הזמן עצובה... זה די טיפשי, לא? הרי מזמן ידעתי שיש לו קשיים שאין לילדים אחרים... לא קרה שום דבר חדש, שרק נתנו לזה שם... אז למה זה כל כך קשה?" סיפרה לי אמא לילד שאובחן כלקוי קשב ולקוי למידה. רוב ההורים מדווחים על תחושה דומה לאחר שילדם אובחן. התקופה שסמוכה לקבלת תוצאות האבחון אינה פשוטה והעצב גורם להורים לחוסר אונים ולקיפאון זמני. אובדן החלום לידת ילד היא אירוע מרגש ומשמח ואין הורה שלא בטוח שהדרך שבה יגדל אותו תהיה הנכונה. הורים לתינוקות משוכנעים שלא יחזרו על טעויות של אחרים, שלעולם לא יאבדו עשתונות, שיהיו תמיד סבלנים וקשובי

ם מה שיבטיח ילד "מושלם" הורות לילד לקוי קשב היא הורות מאתגרת ומתישה שמעמידה את ההורים במבחנים לא פשוטים. ההורים נדרשים לשליטה עצמית וסבלנות אינסופית ולהתנהלות שלעיתים נוגדת את האמונות שלהם ואת הדרך בה הם חונכו. המאמצים הרבים שהורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז משקיעים בילדיהם לא תמיד נושאים פירות ורמת התסכול שלהם גדלה ככל שגוברת הביקורת מצד המשפחה המורחבת והסביבה החברתית. התסכולים גורמים לרגשות אשם חלקם מאשימים את עצמם שלא עלו על הבעיה בשלב מוקדם יותר, אחרים מאשימים את המורים שלא היו קשובים מספיק לקשיים. יש המתקשים לקבל את העובדה שחלק מהציפיות שלהם מהילדים לא יתממשו. הורים שהם בעצמם עם הפרעת קשב או לקויי למידה, מבינים את קשיי הילדים ומודעים לכך שהבנה ותמיכה תעזור להם לממש את היכולות שלהם. מאידך, הם שחוו על בשרם את קשיי ההתמודדות עצובים יותר מאחרים מעצם המחשבה של מה שצופן העתיד לילדיהם. רגשות האשם, העצב והתסכול גורמים להורים לתחושה של חוסר אונים הגורם לקיפאון. נקודת המפנה בתחושת ההורים היא כאשר הם מצליחים להפריד בין יחסם לקשיים לבין יחסם אל הילד. משמעות ההפרדה היא להפסיק להתייחס אליו כאל "ילד מרדן" או "ילד עצלן" ובמקום זאת להתייחס אליו כאל "ילד עם לקויות". השינוי בהתייחסות אינו סמנטי והוא בעל משמעות עבור הילד לא פחות, עבור הוריו. נקודת המפנה אצל ההורים כאשר ההורים משנים את הפרשנות שהם נותנים לקשיים, מתחזקת בהם האמונה שילדם יכול להצליח אם יקבל עזרה מתאימה, והם מפנים את מרצם לחיפוש פתרונות. בדרך זו ההורים מתמקדים בחיפוש מענה לצרכים העכשוויים של הילד, והחרדה מהעתיד פוחתת. ככל שהילד מתקדם, כך גדלה תחושת המסוגלות של ההורה והם מגלים בעצמם כוחות נוספים להתמודדות. נקודת המפנה אצל הילד ילד שמרגיש חסר יכולת להצליח עסוק בהסתרת הכישלונות מהסביבה וגם מעצמו, מה שגוזל ממנו אנרגיה מרובה. ההתייחסות החדשה מאפשרת לו לבנות לעצמו "סיפור חיים" חדש שאין להתבייש בו. ילדים עם הפרעת קשב או לקויות למידה צריכים להשקיע יותר מאמץ מאחרים ללמידה, ולשם כך כדאי להם לגייס את כל כוחם. האנרגיה שמשתחררת כשנעלמת הבושה יכולה להיות מופנית ללמידה ומאפשרת לילד קבלת עזרה. כיצד תעזרו לילד לבנות "סיפור חיים" חדש? כדאי לזכור שבשנים האחרונות גברה המודעות להפרעת הקשב וללקויות הלמידה מה שהביא לפיתוח כלים שיכולים לעזור לילד לממש את יכולותיו ולהצליח. · קראו בעיון את תוצאות האבחון ואת ההמלצות. שוחחו עם הילד והסבירו לו את הממצאים בהתאם לגילו. · הרחיבו את הידע שלכם לגבי הלקות של הילד - תוכלו למצוא באינטרנט מידע כמו הרצאתו של ריצ'ארד לאבוי "כשהאסימונים נגמרים". ישנם גם ספרים רבים בנושא כמו: "האיידיאייצ'די שלי" של ליאורה וולמר המומלצים להורים. · עזרו לילד ליצור הצלחות קטנות ואתגרו אותו בצעדים קטנים וברי השגה. תוכלו להקל עליו ביצירת סביבת עבודה נקייה מפיתויים והסחות דעת ובסדר יום מובנה. הילד מתקשה להכין שיעורים בעצמו? חלקו את השיעורים למנות קטנות, שבו אתו עד שתרגישו שהוא מסוגל להתמודד עם מטלה אחת קטנה. · למדו את הילד לנתח מה גרם לו להצליח. הצליח לסדר את הקלמר בעצמו? שאלו אותו מה עזר לו, והוסיפו משלכם. לא פגשתי ילד שסרב לשתף פעולה מתוך תחושת גאווה על הצלחה. כך הוא ילמד מה עוזר לו. · זהו את דפוס ההתנהגות של הילד כשהוא מרגיש מתוסכל. יש המתכנסים בתוך עצמם, יש הבוכים ויש שמתנהגים באופן שיכעיס אתכם. השתדלו להפחית בתגובה על דפוס התנהגות זה, ככל שניתן. · הביעו אמפטיה לתסכול והימנעו מהסברים מה גרם לכישלון, ממילא הילד אינו פנוי להקשיב לכם כאשר הוא מרגיש מתוסכל. · חזקו את הילד כאשר הוא מצליח להתגבר על תחושת התסכול ועל דפוס ההתנהגות שאפיין אותו. כיצד ההורים יכולים לעזור לעצמם? מחקרים מוכיחים שחוסן משפחתי משפר את ההתמודדות של ההורים עם תוצאות האבחון. כך תחזקו את החוסן המשפחתי שלכם: • חזקו את המחויבות המשפחתית - התייחסו למצב החדש כאתגר למשפחה כולה. משפטים כמו: "נחפש כולנו דרכים לעזור לילד" נשמעים שחוקים אך מהווים הצהרת מחויבות משפחתית. הבעה ברורה וישירה של קירבה, תמיכה ודאגה הדדית חשובה לא פחות. אמירות ברורות משדרות בטחון לכל בני המשפחה "אם המשפחה מחויבת, הרי שיהיו מחויבים גם לי בעת צרה". • חזקו את תחושת השייכות – ההורים והילדים מדווחים על התמודדות טובה יותר בתוך הבית ומחוצה לו, כאשר מקיימים טקסים קבועים כמו ארוחות שבת. הטקסים מסמלים את "גאוות היחידה" ותורמים לתחושת השייכות וללכידותה של המשפחה. כשמתעורר קושי משפחה מלוכדת ממשיכה בשגרה של מפגשים בבית ומחוצה לו ככל האפשר. "אם גם בעת משבר המשפחה ממשיכה לתפקד אז יש על מי לסמוך". • הקפידו על תקשורת ברורה ופתוחה - תקשורת עמומה ורווית סודות גוזלת אנרגיה מיותרת הנחוצה להתמודדות עם המצב החדש . הורים נוטים להסתיר מהילדים את החרדות כדי שלא להלחיץ אותם. אלא שקשה למנוע מהילדים לקלוט מידע והם חשים את המתח באוויר. עדיף שהמידע שיקבלו יהיה, עד כמה שניתן, בשליטת ההורים ויותאם לגילם.

Recent Posts
Archive
Follow Us
  • Facebook Basic Square

ציפי קוברינסקי - פתרונות אסטרטגיים להפרעת קשב / טל׳: 0545-333180 /zipi.kobrinski@gmail.com