טעויות נפוצות של הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז בהתייחסות לסמים ואלכוהול


״נמאס לי מהחקירות בבית!״ שיתף אותי יניב (שם בדוי) ״הם לא מאמינים לאף מילה שאני אומר... אין כמעט יום שעובר בלי ששואלים אותי אם אני עושה סמים או שותה אלכוהול... לא משנה מה אני עונה הם ממשיכים לנדנד״. שתיית אלכוהול וצריכת סמים היא נושא המטריד הורים רבים לילדים בגיל ההתבגרות, ובצדק. שימוש בסמים נפוץ בקרב גילאים שונים כאשר גיל ההתבגרות הוא הפגיע ביותר להשפעת הסמים בגלל השינויים ביולוגיים, נפשיים וחברתיים האופייניים לו. בנוסף, על פי נתוני הרשות הלאומית למניעת סמים ואלכוהול, חלה עלייה בשנים האחרונות בצריכת אלכוהול בקרב בני נוער מכל המגזרים. הרשות ממליצה להורים להיות ערניים לנורות האזהרה הבאות

  • שינויים קיצוניים בהתנהגות

  • שינויים קיצוניים במצב הרוח

  • ירידה דרמתית בתפקוד בבית הספר

  • היעדרות מרובה מבית הספר

  • התרחקות מחברים והסתרת חברויות חדשות

  • עייפות מוגזמת ומתמשכת

  • אובדן משקל, אובדן תיאבון, חולשה

  • היעלמות כסף וחפצים בעלי ערך מהבית

חלק מבני הנוער מגיעים לשתייה ולסמים מתוך סקרנות, אחרים מתוך מרד במוסכמות האופייני לגיל ההתבגרות ויש הנגררים על ידי חברים. בין גורמי הסיכון להתמכרות לשתייה ולצריכת חומרים מסוכנים נמצאים ביטחון עצמי ירוד, דיכאון, חרדות, קשיים חברתיים ומשפחתיים ועוד. מתבגרים שאובחנו כבעלי הפרעת קשב וריכוז נמצאו על פי המחקרים ברמת מסוכנות גבוהה יותר מבני גילם לצרוך סמים ואלכוהול בגיל ההתבגרות. יתכן בגלל נטייתם לתגובות אימפולסיביות ואולי משום תחושת התסכול המתמשכת בשל הקושי לעמוד בציפיות הסביבה ושלהם עצמם. הורים לילדים בגיל ההתבגרות נדרשים להיות ערניים ולהיות מעורבים בחייהם כדי לדעת מתי נדרשת התערבות. אך ללא תקשורת פתוחה המאפשרת שיתוף, המשימה קשה במיוחד. דווקא בתקופה שבה התקשורת בין ההורים למתבגרים מלווה בוויכוחים אינסופיים, בחשדנות ובהסתגרות חשוב לשמור על ערוץ פתוח שבלעדיו לא תהיה להורים אפשרות לדעת מתי הילדים זקוקים לעזרה. בהיותם המבוגרים האחראים, עליהם לקחת את המושכות לידיים ולקחת אחריות על יצירת אווירה שתאפשר לילדים להרגיש בטוחים לשתף בקשיים ובתסכולים ובעת הצורך לבקש עזרה. "כשהוא היה תינוק, לא דמיינתי שמערכת היחסים ביננו תראה כך" שיתפה אותי אמו של יניב. "מזמן שכחנו ליהנות יחד, אבל איך אפשר ליהנות אם השיחות הפכו למאבקים סביב סידור החדר או הכנת שיעורים? אם רק היה לוקח יותר אחריות ומתחשב באחרים הייתי גם אני מתייחסת אליו כאל בוגר. אני מוצאת את עצמי כועסת בלי סוף... אולי גם אני אשמה..." בתקופה רגישה זו נדרשת מההורים מנהיגות, כזו המבוססת על ערכים וקובעת את סדרי העדיפויות. אך למרבה הצער רגשות אשם ותחושת החמצה מערערים את בטחון ההורים בדרך ופוגעים בבסיס המנהיגות. הורים אכפתיים ומודעים המקפידים לשים גבולות, חוששים מאבדן הסמכות ההורית בתקופה רגישה זו. בגלל החשש הם עסוקים בשליטה ובביקורת מתמדת. הביקורת והלחצים פוגמים בתחושת המסוגלות של המתבגרים ובעצם מפחיתים את יכולתם של המתבגרים לקחת אחריות. דר׳ עלי כ״ץ, פסיכולוג קליני המתמחה בגיל ההתבגרות, מדמה את המתבגר ללוליין בקרקס. הוא מתנדנד בין עצמאות לתלות, בין אמון לחשדנות, בין הצורך להרגיש בוגר לבין חוסר הבטחון שלו ביכולתו להיות כזה. בעת שהלוליין מטפס על החבל הוא נדרש לריכוז מקסימלי והמאמן שלו יקפיד לא להעיר לו ולא ללחוץ עליו כדי שלא יאבד את הריכוז במשימה. הוא ישדר לו אמון ביכולותיו אך יניח רשת בטחון שגם תעזור ללוליין להרגיש בטוח וגם כדי לתמוך בו אם יפול. כך גם הוריו של המתבגר צריכים לעזור לו אמון ביכולותיו, להימנע מלחצים מיותרים ולהעביר לו את התחושה שקיימת רשת ביטחון אליה שתתמוך בו בעת נפילה. בשיחה שקיימתי עם הוריו של יניב הם שיתפו אותי בדאגה שלהם לבנם. ״הוא ילד טוב מיסודו, אך לאחרונה ראינו סימנים לכך שמשהו עובר עליו. הוא ירד בציונים ומסתגר יותר בחדר. כל תכנית בטלביזיה שעוסקת בנושא וכל מאמר שקראנו באינטרנט הדליק אצלנו עוד נורה אדומה.״ סיפרתי להוריו של יניב על הדימוי של דר׳ עלי כ״ץ. כהורים אכפתיים הם הבינו שהם מלחיצים ומשדרים לבנם שהם אינם סומכים עליו. ״אם לא נשאל ולא נרפה, איך נדע? ומה יקרה אם לא נשים גבולות? הוא יעשה כל מה שהוא רוצה?״ הם נשארו עם הדילמה כיצד לנהוג. כך תימנעו מטעויות נפוצות בנושא סמים ואלכוהול בגיל ההתבגרות: 1. פתיחות וכנות: הקפידו לקיים עם המתבגרים שיחות כנות ושתפו אותם בדאגות שלכם. שיחה אמיתית עדיפה על לחץ בלתי פוסק שמזמין התנגדות. 2. הבעת עמדות: הביעו את עמדתכם בנושא סמים ואלכוהול בלי לפסול את עמדתם, גם אם היא שונה משלכם. הימנעו מאמירות נחרצות ומאמיתות מוחלטות שאינן משתמעות לשתי פנים שאינן מאפשרות שיתוף ובקשת עזרה. 3. תחושת בגרות: התייחסו אל הילדים בגיל ההתבגרות כאילו הם אחראים ואמרו להם שוב ושוב כמה אתם סומכים עליהם, גם אם הם עדיין לא הוכיחו את בגרותם. כך תציבו להם רף ובקצב שלהם הם יתאימו את עצמם אליו. 4. הצבת גבולות: אל תחששו מהצבת גבולות התואמים את הערכים שלכם ואל תיבהלו אם הם שונים משל משפחות אחרות. בדקו עם עצמכם האם הגבולות אכן תואמים את גילם ואינם רק לצורך חיזוק תחושת השליטה והסמכות שלכם. כך לא תיפלו בפח של רגשות אשם מיותרים. 5. תחושת השייכות: גלו מעורבות בחייהם של המתבגרים ותנו להם תחושה אתם מתעניינים בהם וקשובים לצרכיהם. גם אם הם נוטים להסתגר הראו להם שאינכם מתכוונים לוותר על הקשר ביניכם. אל תוותרו על טקסים משפחתיים כמו ארוחות משותפות לחיזוק הקרבה ותחושת השייכות. 6. ציפיות: ציפיות, כידוע, טובות לכריות. גלו סבלנות ואל תצפו לשינוי מהיר בהתנהגותם של המתבגרים והיו מודעים לכך שפרק הזמן שנדרש להתבגרות שונה מילד לילד. אך עצם התהליך חשוב עבורם להגדרת הזהות האישית שלהם. 7. עזרה מקצועית: אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית כאשר אתם מרגישים שאתם מאבדים שליטה ומערכת היחסים ביניכם לבין המתבגרים שלכם מדרדרת. מחקרים מראים כי מידת הסבלנות והסובלנות של ההורים לתופעות גיל ההתבגרות, ובתוכן שתייה וסמים, יכולה להעצים אותן או למתן אותן. היו אתם המבוגרים האחראים וקחו פיקוד על יצירת מערכת יחסים נעימה ותומכת, סבלנית וסובלנית.

Recent Posts
Archive
Follow Us
  • Facebook Basic Square

ציפי קוברינסקי - פתרונות אסטרטגיים להפרעת קשב / טל׳: 0545-333180 /zipi.kobrinski@gmail.com