מתגייסים עם הפרעת קשב: עצות מעשיות להורים

"נמאס לי לשמוע: הוא לא הראשון שמתגייס! תראי שהצבא יישר אותו! אף אחד לא מבין שאצל הבן שלי זה שונה!" שיתפה אותי לאחרונה אמו של אייל. (שם בדוי). "אין לך מושג כמה זמן לוקח לו לקשור את שרוכי הנעליים, איך הוא יגיע בזמן להסעה? רק המחשבה על העונשים שהוא צפוי לקבל ועל השבתות שהוא ירותק לבסיס מדירה שינה מעיני." הורים למתגייסים לקויי קשב וריכוז דואגים לילדיהם יותר מאחרים. הם טרודים בשאלות כמו: איך יעמדו בלחצים? האם יצליחו להתארגן כפי שצריך למסדרים? דאגות אילו מבוססות על ניסיון העבר ועל הדרכת הורים שהם קיבלו לאחר שילדיהם אובחנו כלקויי קשב וריכוז.

אותם הורים מתקשים לשתף את סביבתם הקרובה בדאגות, בגלל תגובות בנוסח: ״כולם עוברים את זה״ או ״הוא לא החייל הראשון בצה״ל״, אמירות המעידות על חוסר הבנה של הקשיים המיוחדים של לקויי הקשב. חוסר ההבנה לאותם קשיים המיוחדים, נובע מהתפיסה המקובלת של הפרעת הקשב המתייחסת רק להיבטים הלימודיים שם נדרשים הילדים לריכוז ולריסון עצמי. בשנים האחרונות גוברת ההבנה כי לקות הקשב והריכוז משפיעה על כל תחומי החיים בשל הפגיעה בתיפקודים הניהוליים של האדם. תיפקודים ניהוליים (Executive Functions) משפיעים על יכולת תכנון, פתרון בעיות, התארגנות, תהליכי בקרה, ריסון עצמי, גמישות מחשבתית ובחירת מידע חושי רלוונטי. חלק מהמומחים טוענים שעצם ההגדרה של הפרעת קשב היא ליקוי בתיפקודים ניהוליים. אחרים מתייחסים לפגיעה בתיפקודים ניהוליים כאל לקות נפרדת. גם הם מסכימים ששכיחות הפגיעה באותם התיפקודים הניהוליים בקרב לקויי הקשב גבוהה מזו אשר בקרב כלל האוכלוסייה. דר' ראסל א.בארקלי, מרצה וחוקר בתחום הפסיכיאטריה והפרעת הקשב ADHD, הגדיר את התיפקודים הניהוליים כסוג של רגולציה פנימית: אוסף הסטנדרטים שאדם קובע לעצמו ומתנהל על פיהם מבלי להזדקק לאכיפה חיצונית. בראיון שנתן לירחון Attention של ארגון CHADD הסביר דר' בארקלי כיצד פגיעה בתיפקודים הניהוליים משפיעה על תחומי חיים שונים. על פי גישה זו ניתן להסיק מה יכולים להיות הקשיים הספציפיים של לקויי הקשב בתקופת השירות הצבאי ולהבין שלחששות ההורים יש בסיס: 1. פגיעה ביכולת להיות קשוב ומודע מפחיתה את מידת המודעות של האדם למציאות הסובבת אותו. הביטוי לפגיעה זו בתקופת הצבא יכול להיות בחוסר מודעות לזמנים, לסדרי עדיפויות ולפרשנות מוטעית של מצבים.

2. פגיעה ביכולת ההמחשה של ניסיונות העבר גורמת לאדם לא להפיק לקחים. ביקורת עצמית לקויה עלולה לגרום לחיילים לחזור על טעויות ולהיענש יותר מאחרים.

3. פגיעה ביכולת השיח הפנימי גורמת להתלבטויות אינסופיות, לחוסר החלטיות, ודחיינות. הביטוי לקשיים אילו בצבא יכול להיות בקושי בעמידה בלוחות זמנים ויכולת תכנון.

4. פגיעה ביכולת להגיב רגשית באופן מידתי משפיעה על מידת האיפוק והריסון העצמי ומגבירה את החרדות. קשיים אילו יכולים לבוא בצבא לידי ביטוי בהתפרצויות או אמירות אימפולסיביות שיכולות להתפרש כזלזול בנוהלים, ולהוביל ליחס שלילי ועונשים. החרדות וההצפה רגשית עלולות להחמיר את הקושי בריכוז ומיקוד במשימות.

5. פגיעה ביכולת לעבד וליצור פאזל שונה בכל סיטואציה מאותם רסיסי מידע הנקלטים על ידם יכולה תגרום לחיילים לקויי הקשב לראיה חד-ממדית ולחוסר גמישות המקשה על פתרון בעיות. חלק מטכניקות ההתמודדות שהומלצו למתגייסים לקויי הקשב בתקופת הלימודים בבית הספר, כמו הפסקות יזומות או קיום שגרה של פעילות ספורטיבית, אינן מעשיות בתקופת הצבא. אפילו האסטרטגיות להתארגנות לא תמיד ניתנות ליישום בשעות לחץ. מודעות למגבלות אילו מחריפות את חששות ההורים. באופן מפתיע, למרות חששות ההורים מהקשיים הצפויים לילדיהם דווקא המסגרת צבאית יכולה להועיל להם. לכל העוסקים בתחום ידוע כי ילדים או מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז מתפקדים טוב יותר כשהסביבה מובנית, והציפיות ברורות וידועות מראש. המסגרת הצבאית אמנם נוקשה, אך סדר היום בה קבוע וכללי התנהגות בה ברורים. גם המיומנויות הנדרשות להצלחה בתקופת השירות הצבאי שונות מהנדרש בתקופת הלימודים ורבים מהסובלים מהפרעת הקשב מדווחים שדווקא בתקופה זו הם חוו הצלחות מרובות וגילו בעצמם איכויות שלא היו מודעים להן. יש המסבירים את התופעה בכך שמאפייני ההפרעה שפגעו בהם בתקופת הלימודים כמו: חיפוש ריגושים, מוכנות לקחת סיכונים, מיקוד יתר כאשר הנושא מעניין אותם ואנרגטיות גבוהה יכולים להוות יתרון בתקופת השירות הצבאי. חששות ההורים למתגייסים טריים מובנות. שנים רבות של תמיכה והכלה עזרו לילדיהם להתמודד עם הלקות, אך באופן טבעי יצרו אצל ההורים הרגלים ודפוסי חשיבה שמקשים עליהם לסמוך עליהם בהגיעם לשלב החדש. לאותם הורים, כדאי לזכור שאותם מתגייסים התמודדו עם הרבה אתגרים בחייהם, יותר מאחרים. התמודדויות אילו חיזקו אותם ואף גרמו להם לפתח במשך השנים דרכים מתאימות להם לעקוף את הלקות. הורים שישכילו להתבונן בקשיים שבהווה במנותק מניסיון העבר, שילמדו לסמוך על ילדיהם שבגרו ויאמינו ביכולותיהם ייתנו להם את האומץ והאופטימיות להתמודד עם הקשיים.

טיפים מעשיים להורים למתגייסים עם הפרעת קשב:

  1. מצאו את הזמן, עוד לפני הגיוס, לנהל שיחות עם ילדיכם על החששות שלהם. עצם הדיבור על החששות מפחית את מידת הלחץ. התעלמות מהן מעצימות את החרדות.

  2. כוונו אותם לחפש מידע אודות שרשרת החיול ואודות היחידות השונות במקורות אמינים, כך תקטינו את תחושת חוסר הוודאות ואיבוד הפרופורציות.

  3. הביעו אמפטיה לקשיים האובייקטיבים, מתוך הבנה אבל לא מתוך רחמים. כשרגשות שליליים מציפים אותם אל תתווכחו אתם וקבלו אותם בהבנה, גם אם נדמה לכם שהם מגזימים.

  4. שקפו להם את היכולות שלהם להתמודד עם הקשיים באופן אותנטי, תוך אזכור אירועים ספציפיים מהעבר. זוהי דרך יעילה ועדיפה על אמירות מעודדות כמו: "אין לי ספק שתצליח".

  5. עודדו אותם ליידע את המפקדים על הפרעת הקשב, כדי שהם לא יפרשו את האיחורים והדחיינות כחוסר מוטיבציה וזלזול. בשנים האחרונות חל שינוי בגישתם של גורמי הפיקוד להפרעת הקשב והם מתחשבים בקשיים הספציפיים יותר מאשר בעבר.

  6. גלו מעורבות בחיי החיילים, בעיקר בתקופת הטירונות, והיו רגישים לסימני מצוקה. יש במסגרת הצבא בעלי תפקידים שיכולים לעזור במצבים רגישים.

הזכירו לעצמכם כי הזיכרונות שלכם, ההורים, מתקופת השירות הצבאי לא תמיד רלוונטיים. התרבות הארגונית וההתייחסות הגורמים הצבאיים לקשיים לא נשארה כפי שהייתה. בשנים האחרונות צה"ל שינה באופן דרמטי את היחס ללקויי הקשב ואף פתח בפניהם אפשרויות שלא היו פעם. בזכות גישה זו מרבית לקויי הקשב מסתגלים לשירות הצבאי ומתמודדים בהצלחה עם הקשיים. רובם רואים בתקופה זו חוויה חיובית שתרמה לצמיחתם אישית.

Recent Posts
Archive
Follow Us
  • Facebook Basic Square

ציפי קוברינסקי - פתרונות אסטרטגיים להפרעת קשב / טל׳: 0545-333180 /zipi.kobrinski@gmail.com