טעויות נפוצות של הורים לילדים עם לקויות למידה


לקות הלמידה אינה מעידה על היכולת האינטלקטואלית של הילדים והוראה מתקנת עוזרת להם ללמוד אסטרטגיות למידה. חלק מהילדים משתפים פעולה ומשקיעים מאמץ כדי להצליח, האחרים מרימים ידיים עוד לפני שהתחילו. הורים החרדים לעתידם משכנעים אותם בחשיבות המאמץ והעבודה הקשה לעתידם, בהנחה שההצלחה בעתיד תדרבן אותם להתאמץ בהווה. "אם תשקיעי בלימודים ותעבדי קשה – כשתהיי גדולה תצליחי, אמא חוזרת ואומרת לי, ואני מאמינה לה.״ סיפרה לי ירדן (שם בדוי) בת ה-12. ״למה אמך התכוונה כשהיא אמרה שתצליחי?״ ״אולי שאהיה תמיד תלמידה טובה?״ בשיחה עם ירדן הבנתי שההצלחה העתידית היא מושג מעורפל עבורה שכן לא היא הגדירה את משמעותו. לעומת זאת תמונת ההוה היתה ברורה, וירדן הפנימה את המשוואה: השקעה בלימודים=עבודה קשה. השקעה בלימודים הפכה עבור ירדן מושג הפוך להנאה מהחיים והעמיקה את תחושתה שהכנת השיעורים היא מטלה מאוסה. ילדים לקויי למידה ולקויי קשב מגייסים אנרגיה עצומה ללמידה. הם צריכים לעקוף את מגבלותיהם, להתמודד עם ימים של יכולת גבוהה וימים של נפילות ולהתעלם מקולות הרקע שמסיחים את דעתם. עבורם, הלימודים הם אכן עבודה קשה. מנסיונם, לא תמיד אותה עבודה קשה נשאה פירות. למרות המאמצים האדירים שלהם הם מאכזבים לא אחת את המורים, את ההורים ובעיקר את עצמם. תזכורת לאותה משוואה, לימודים=עבודה קשה, לא בהכרח תניע אותם ותעורר בהם מוטיבציה ללמידה. מהן הטעויות הנפוצות בנושא מוטיבציה ללקויי למידה כיצד תימנעו מהן? 1. תזכורות תכופות לכך שהצלחה תגיע כתוצאה ממאמץ מתמשך - לכולנו ברור שיש פירות להשקעה ולהתמדה. אולם תזכורות אילו יכולות לרפות את ידיו של ילד שעבורו כל לימוד הוא מאמץ לא קטן ושלא כל מאמץ נשא פרי. החליפו את התזכורות הללו במיקוד בהנאה וזאת על מנת לשבור את המשוואה שכורכת לימודים עם עבודה קשה לצורך כך כדאי שנחקור ונבין מה יכול לגרום לילד הפרטי שלנו הנאה מהלימודים. לשם כך, כדאי לאפשר לו לעסוק בשעות הפנאי בתחומים שהוא מגלה בהם עניין, נקשיב לו ונבדוק מה מאפיין אותם. בין גורמי ההנאה וההנעה נגלה כאלה שלא תמיד יכולות לבוא לידי ביטוי בבית הספר, כמו: עניין אישי בנושא, היעדר לחץ, התאמה בין יכולותיו החזקות של הילד לאילו הנדרשות באותו תחום. לעומתם, נוכל לגלות גורמים שיכולים להיות קיימים גם בבית הספר: תחושת שייכות לקבוצה, התאמה בין מטרותיו של הילד למטרות הלימודים, למידה חוויתית, עמידה באתגרים, סקרנות ועוד. 2. אמירות נחרצות של מהות ההצלחה - לנו כמבוגרים יש תובנות לגבי המטרות החשובות לעתיד הילדים אולם ברוב המקרים ילדים צעירים לא מתחברים אליהן ומשום כך לא מרגישים מחוייבות להשיג את אותן מטרות. החליפו את האמירות הנחרצות בנסיון לחשוף את שאיפותיו של הילד – תתפלאו לגלות עד כמה ניתן לחבר את שאיפותיו הוא למטרות לימודיות, גם אם במחשבה ראשונה הן לכאורה מנותקות מהן. חיבור כזה, ייצוק משמעות אחרת להצלחה עתידית. ילד העומד לפני מעבר לחטיבת ביניים או לתיכון יהיה עסוק בהשתלבות בחברה החדשה. אם תשאלו אותו "היכן תהייה לך הזדמנות ליצור קשרים עם חברים מסויימים?"הוא עשוי לגלות שהנערים שבחברתם הוא רוצה לומדים בהקבצה גבוהה באנגלית, למשל, ויחליט לשפר את הציון באותו מקצוע כדי ללמוד בחברתם. 3. ביקורת מתמדת על בזבוז זמן - כשאנחנו מסתכלים מהצד אנחנו מתמלאים כעס על מה שאנחנו מגדירים כבזבוז זמן יקר והיינו רוצים שהילד ישקיע אותו בלימודים. אלא שהילד לא תמיד מחליט לבזבז את זמנו ולרוב הוא פשוט אינו עומד בפיתויים ומתקשה בארגון הזמן החליפו את הביקורת במתן חיזוקים להרגלים מקדמים וכך הילד ילמד בדרך של תוצאה טבעית דרכים להצלחה. עידוד ההתמדה גם אם באה לידי ביטוי בתנועת נוער, נגינה או משחק כדורגל תטמיע את התועלת שבה גם בתחומים אחרים. הורים רבים ממהרים להעביר ביקורת על ילד שיושב שעות רבות מול המחשב. לפעמים הילד מבלה שעות ארוכות מול המסך במשחקים שאינם תורמים לו. אך יש לא מעט מקרים בהם הילד מבלה את זמנו במשחקים המקדמים את הקואורדינציה או החשיבה שלו. ככל שתתעניינו במעשיו, כך תוכלו לדעת באיזה תחום הוא מתעניין ומהו האופן שבו הוא מקדם את עצמו. 4. התעניינות בציונים בלבד - אחד הקשיים של ילדים לקויי למידה הוא לדעת מה עוזר להם להצליח אם בגלל הקושי ללמוד ואם בגלל חוסר העקביות המאפיינת את הלקות. לעיתים הם משקיעים ולא מצליחים ולעיתים הם משקיעים מעט ומצליחים. כל התעניינות בתוצאות היא מיקוד בלקות שהילד לא אשם בה. מה עוד שלא תמיד הציונים משקפים את מידת ההשקעה של הילד.

החליפו את ההתעניינות בתוצאות בהתעניינות בתהליך הלמידה עצמה. במקום להתעניין בציונים נסו לבדוק אתם עד כמה מקצוע מסויים הינו מסקרן, מעניין או מאתגר, מה מיוחד בדרכי ההוראה של כל מורה ואיזו דרך נראית להם יעילה יותר. 5. השוואה בין הציונים של הילד לבין חבריו לכתה - ההגדרה המקובלת היום על אנשי המקצוע ללקות למידה היא קיומו של פער בין ביצועי הילד ביחס ליכולותיו וביחס למצופה מבני גילו. שאלות נוסח: "כמה קיבלו הילדים האחרים בכתה?" מעודדות תחרות. תחרותיות הינה גורם מוטיבציה אצל מי שמרגיש שיש לו סיכוי סביר לזכות בה. ילדים לקויי למידה או קשב וריכוז עשויים להרים ידיים מראש בתנאים תחרותיים. במקום השוואות, הזכירו להם כשהתקדמו ביחס לעצמם בלימודים או אפילו אם או שיפרו את מערכת היחסים עם מורה מסויים. 6. דוגמה אישית המנוגדת למסרים – כמה פעמים אמרתם בקול רם: "אוף איזה שבוע קשה מחכה לי!"? וכמה פעמים אתם אומרים: "איזה שבוע מעניין או מסקרן זה הולך להיות!"? התיחסות חיובית שלנו ללימודים ולעבודה מעבירה לילדים מסר חשוב: לימודים הם גם הנאה. הידעתם? שש הטעויות נבדקו מחקרית ויש להן השפעה על תחושת המסוגלות של הילד ועל הצלחתו בלימודים! אם זיהיתם טעות אחת או יותר מתוך השש בהתנהלות היומיומית שלכם אל תלקו את עצמכם. ההורים שעושים את הטעויות הם הורים מעורבים ואכפתיים שלא קיבלו הדרכה מתאימה להמודדות עם ילד לקוי למידה או קשב וריכוז. במקום לכעוס על עצמכם בידקו כמה פעמים אתם חוזרים על הטעות לעומת מספר פעמים שאתם מצליחים להחליף אותה בתגובות תואמות את הלקויות. אם מספר הטעויות שלכם גבוה ממספר הפעמים בהן נהגתם על פי ההמלצות, פנו לאימון הורים לילדים לקויי למידה.

Recent Posts
Archive
Follow Us
  • Facebook Basic Square

ציפי קוברינסקי - פתרונות אסטרטגיים להפרעת קשב / טל׳: 0545-333180 /zipi.kobrinski@gmail.com