ילדים עם הפרעת קשב וריכוז במעבר לחטיבת הביניים


"הבת שלי חזרה בוכה מהמפגש עם הכתה החדשה" סיפרה לי אורנית (שם בדוי). "שיבצו אותה בכתה עם שתי חברות בלבד והיא לא היתה מוכנה להיכנס לכתה." התור הארוך שמשתרך מול דלתות חדריהן של היועצות בחטיבות הביניים מעיד על כך שילדים רבים אינם מרוצים מהשיבוץ. רבים מהעומדים בתור הם ילדים לקויי קשב וריכוז המתקשים יותר מאחרים להתמודד עם שינויים. בגלל הקושי לווסת רגשות, האופייני ללקויי הקשב והריכוז, הם נוטים להגיב לכל תסכול באופן לא מידתי. חלק מההורים נגררים אחר רגשותיהם הסוערים של הילדים מה שמגביר אצלם את החרדה והתסכול. אחרים, מנסים להרגיע את הרוחות באמירות כמו: ״זה לא נורא, תראה שתכיר חברים חדשים מהר במהרה״. אמירות שאינן מרגיעות וגורמות לילדים תחושה שהוריהם אינם מבינים אותם וגם הן מגבירות את תחושת התסכול. שיבוץ התלמידים לכתות בחטיבת הביניים נעשה מתוך שיקולים חינוכיים שונים כמו יצירת כתות הומוגניות מבחינה חברתית ולימודית ותוך התחשבות בהעדפותיהם. ההנחיה לצוותים החינוכיים היא להיות קשובים לתלמידים המתקשים להשתלב בכתה החדשה ולאפשר להם להתמודד עם השינוי. הם מודעים לכך שלא כולם מצליחים ולאחר תקופה קצרה הם בוחנים מחדש את החלטותיהם ומשנים אותן בהתאם לצורך. התגובות הנסערות וההתנגדות לשיבוץ בכתות מעיד, בדרך כלל, על החשש מפני השינוי. חששות הילדים מובנים: במעבר מבית-הספר היסודי לחטיבת הביניים הם נפרדים ממסגרת בה הכירו היטב את הנהלים ואת הנפשות הפועלות והן הכירו אותם. בסביבה החדשה הם נדרשים להתאים את עצמם למורים רבים וחדשים, לקשור קשרים חברתיים עם תלמידים חדשים מבתי-ספר אחרים, ולהתמודד על מקומם בחברת התלמידים החדשה. גם חששות ההורים מובנים: חטיבת הביניים נתפסת כמסגרת בעלת אוריינטציה הישגית, המחייבת התמודדות עם כמות רבה של חומר לימודים ברמה גבוהה ועם סגנונות למידה שונים מאלה שהילדים רגילים אליהם בבית-הספר היסודי. הורים לילדים לקויי קשב וריכוז חוששים לילדיהם יותר מאחרים בגלל הקשיים שהם חוו בבית הספר היסודי בתחום החברתי או הלימודי. בניגוד לחששות ההורים והילדים, הניסיון מוכיח כי המעבר לחטיבת הביניים יכול להוות הזדמנות עבור הילדים להציג את עצמם מחדש בדרך שונה שתאפשר להם ליצור חברויות חדשות וליצור לעצמם מעמד חברתי חדש. נוהלי העבודה בחטיבות הביניים בכל הנוגע ללקויות למידה והפרעות קשב וריכוז מסודרים וברורים יותר מאשר בבתי הספר היסודיים, מה שמאפשר לילדים לקויי הקשב והריכוז לבטא את יכולותיהם המיוחדות. איך תעזרו לילדים לקויי קשב וריכוז להתמודד עם המעבר לחטיבת הביניים? 1. גלו אמפטיה לרגשותיהם ואל תתוכחו אתם. כל רגש הוא לגיטימי, גם רגשות תסכול. אמירות כמו: ״אין סיבה לקחת את זה כל כך קשה״ גורמות לילדים להמשיך ולחפש הוכחות וצידוק לרגשות כדי לשכנע אתכם. 2. אפשרו להם לשתף בקשיים. מחקרים מוכיחים כי עצם השיתוף גורם להסתכלות פחות קיצונית על המציאות. כאשר הילדים נשארים עם הדיבור הפנימי בלבד, תחושת הקטסטרופה מועצמת. 3. אל תיסחפו אחרי הרגשות של הילדים מתוך הבנה שתגובתם אינה מידתית. הראו להם דוגמה אישית של שליטה בעוצמת התגובות שלכם הביעו ביטחון ביכולתם להתמודד מה שיגביר את תחושת הבטחון שלהם. דאגה מופרזת שלכם תעצים את החרדות שלהם. 4. הימנעו ממתן עצות בשעת סערת רגשות, השאירו זאת לרגעים של אוירה רגועה. הילדים אינם פנויים להקשיב לכם כשהם נסערים. 5. עודדו את הילדים לנהל את ההתמודדות, בהתאם לגילם והבשלות שלהם. כאשר אתם לוקחים את מלוא האחריות על פתרון הבעיה אתם משדרים לילדים שהם אינם מסוגלים להתמודד עם הקשיים בעצמם. עצם ההתמודדות עם השינוי תאפשר לילדים להכיר את הכוחות הפנימיים שעוזרים להם בכל מעבר ותכין אותם לקראת התמודדויות עם שינויים בעתיד זיכרו כי תגובתם המוגזמת של לקויי הקשב והריכוז נובעת מתפיסת מציאות של ״שחור או לבן״ ותהליכים של ביקורת עצמית והפקת לקחים הלוקים בחסר. המציאות מוכיחה כי חלק גדול מהם מצליחים לגייס כוחות ומשתלבים בכתה החדשה בהצלחה רבה.

Recent Posts
Archive
Follow Us
  • Facebook Basic Square

ציפי קוברינסקי - פתרונות אסטרטגיים להפרעת קשב / טל׳: 0545-333180 /zipi.kobrinski@gmail.com