עזרו לילדים לקויי קשב וריכוז לקחת אחריות בשישה צעדים


בשיחות עם ילדים לקויי קשב וריכוז בקליניקה שלי, בולט הקושי שלהם להתרכז כאשר נושא הלימוד משעמם אותם או נתפס על ידם כלא חשוב. לעומת זאת, כאשר חומר הלימוד מעניין אותם, הרבה מהם טוענים שהם מוצאים את הדרך להתגבר על הקושי. לצערנו, לא כל חומר הלימודים בכתה מעניין, ולחלק ממנו אכן לא ישמש אותם בעתיד. דווקא משום שהם מצליחים להתרכז במקצועות מסויימים, מקשה על הוריהם לקבל את העובדה שכאשר הם לא מצליחים, אין זו אשמתם. עצם היכולת להתרכז במקצוע מעניין מהווה,לדברי ההורים, הוכחה לכך שהילדים מזלזלים בלימודים ולא לוקחים אחריות. "אז מה אם היא הבטיחה ללמוד למבחן בגיאוגרפיה? למה שאאמין לה שהיא באמת מתכוונת הפעם? הרי היינו בסרט הזה עשרות פעמים..." משפט ששמעתי כל כך הרבה פעמים חזר ועלה גם בשיחה עם דפנה(שם בדוי). "את יכולה לפרט יותר?" "בכל פעם שהיא מגיעה עם ציון נמוך במבחן, בכל פעם שמגיע מכתב מבית הספר על אי הכנת שיעורים אנחנו מדברים אתה והיא מבטיחה שיהיה בסדר. זה קרה כשקראו לנו לשיחה בעקבות החיסורים הרבים והאיחורים או כשאיימו עליה שלא יתנו לה לעלות כתה. היא הבטיחה... הבטיחה ולא קיימה. היא פשוט חסרת אחריות! אי אפשר לסמיך על המילה שלה!" הורים רבים, מלאי רצון טוב ודאגה לעתיד הילדים, משוחחים אתם במטרת לגרום לילד לקחת אחריות, לא להיעדר מבית הספר ולהשקיע בלימודים. חלקם מנסים לשכנע בטוב, אחרים כועסים. הרבה מהם מדווחים על תחושת חוסר אונים. דפנה (שם בדוי) הגיעה אלי מיואשת, וסיפרה כי בית הספר בו לומדת בתה, הציב תנאי: ש. תעלה כתה בתנאי שתקבל אימון אישי. "אולי את תצליחי, כי אני הרמתי ידיים." ש. ילדה לקוית קשב וריכוז, ילדה עם יכולות גבוהות. היא עצמה מרגישה פער בין הערכתה את עצמה לבין הישגיה בלימודים. היא מודעת לחיסורים הרבים שאינם מוצדקים וגורמים לה להפסיד חומר לימודי. המורים וההורים הסבירו לה שוב שוב כמה חשוב שתיקח את עצמה בידיים, ותיגש לבחינות הבגרות. אחרי הצבא, יש להניח שיהיה לה קשה יותר ובכלל, למה לבזבז את הזמן, הרי כדי להצליח צריך מתי שהוא ללמוד... המורים וההורים הציבו לש. מטרות, בשיחות ביקשו, איימו ו... ש. הבטיחה ולא קיימה. פגשתי את ש. והיא סיפרה לי שרוב מקצועות הלימוד בבית הספר אינם מעניינים אותה. היא שיתפה אותו בביקורת הנוקבת שהיתה לה על התנהלות הצוות החינוכי . ש. הרגישה שהמורים בבית הספר הטילו עליה סטיגמה, מאשימים אותה כשמגיע לה אבל גם כשלא. רציתי להפריד בין תחושותיה לגבי היחס שקיבלה לבין התגובות שלה וביקשתי שתתאר לי איך יתנהלו חייה כשתתבגר ותעסוק במה שמעניין אותה. ש. שיתפה אותי בחלום להיות מעצבת אופנה מצליחה כמו דונה קארן האמריקאית. "מה את יודעת עליה?" הקשיתי "כלום..." "בואי נדמיין יחד כיצד דונה קארן הגיעה להיות בעלת בית אופנה ידוע בכל העולם" אחרי שדמיינו ערכנו רשימה של התכונות ששתינו חשבנו שאפיינו את דונה קארן בדרכה אל פסגת עולם העיצוב העולמי, וכך כתבנו: בעלת ידע מקצועי, חוש לאופנה וטעם טוב, דייקנית, עומדת בלוחות זמנים, עובדת על פי תכנון ארוך טווח, מנהלת בעלת יחסי אנוש טובים, ועוד ועוד כיד הדמיון שלנו. "באיזו מידה את מרגישה שיש בך את התכונות הללו. בין 1-10, עד כמה יש לך חוש לאופנה? עד כמה את דייקנית? עומדת בלוחות זמנים..." ביקשתי. ש. העריכה את הידע המקצועי 0, חוש לאופנה 9, טעם טוב 10, דייקנות 6, עמידה בלוחות זמנים 3, תכנון ארוך טווח 3, יחסי אנוש 7 וכו' על השאלה "מה מבין התכונות הללו את רוצה לפתח?" ענתה שאת כולן. הצעתי לה לבחור תכונה אחת שבה תוכל להתחיל והבטחתי לעזור לה. "הייתי רוצה ללמוד לעבוד על פי תכנון מראש, היום אני מרגישה כמו כבאי שמכבה שריפות. אתמול, למשל, הסתבר לי שיש מבחן בגיאוגרפיה ולא זכרתי.." "בשמחה אעזור לך! כדי להתחיל תחשבי על מטרה כלשהיא, שתרצי להשיג שלושת החודשים הקרובים. משהו שאם תשיגי אותו תרגישי שהיה שווה לך לבוא אלי". "הייתי שמחה לשנות את הסטיגמה שלי בבית הספר..." כבר בפגישה השנייה, הרגשתי שחל שינוי בעמדתה של ש. היא לקחה יותר אחריות, תכננה בעצמה דרכי פעולה כדי להפחית באיחורים וחיסורים, לשנות דפוסי תקשורת עם המורים ולהיות מעודכנת בשיעורי הבית והמבחנים. כל המטרות שההורים והמורים כל כך רצו בעבורה. ש. תהייה מחויבת לתכנית משום שהמטרה הייתה שלה, מחוברת לשאיפות ולחלומות הכמוסים ביותר שלה. אני לא יודעת אם ש. תגיע להיות מעצבת בינלאומית כמו דונה קארן ואם לא תשנה את דעתה עם הזמן. אני בטוחה שהיא תעשה מאמץ ותיקח אחריות בשנה הקרובה. האחריות תהיה שלה לא מתוך פחד, לא בגלל איומים ואפילו לא כדי לרצות את הוריה. ש. תעשה מאמץ עבור עצמה. יש לכם ילד לקוי קשב וריכוז שאינו לוקח אחריות ולא מקיים את מה שהוא מבטיח? 1. הקשיבו לחלומות שלהם מבלי לחשוב עד כמה הם ברי השגה. 2. נסו למצוא אנשים שהם מכירים או אנשים מפורסמים שהגשימו חלום דומה. 3. ערכו רשימת תכונות שלדעת הילדים אפיינו את אותם המצליחים. 4. תנו לילדים להעריך את התכונות הללו ביחס לעצמם 5. הציעו את עזרתכם בפיתוח אחת מהתכונות הללו, זו שהם בחרו להתמקד בה. 6. הכינו יחד תכנית לפיתוח התכונה שתהיה הצעד הראשון להגשמת החלום. ברוב המקרים תופתעו לגלות שבתכנית, שילדכם היה שותף להכנתה, יהיו צעדים לשינוי שיובילו ללקיחת אחריות או השקעה בלימודים.

Recent Posts
Archive
Follow Us
  • Facebook Basic Square

ציפי קוברינסקי - פתרונות אסטרטגיים להפרעת קשב / טל׳: 0545-333180 /zipi.kobrinski@gmail.com