טיפים להפחתת טיקים של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז


"בזמן האחרון הופיעו אצל בני תנועות משונות לא רצוניות. זה התחיל קצת אחרי שהתחלנו עם ריטלין. חזרנו לרופא המטפל שהסביר שהריטלין מגביר טיקים למי שיש לו נטייה לכך. הוא החליף את סוג התרופה והמליץ על תרגילי נשימה להורדת הלחץ." סיפרה לי מירי (שם בדוי) "והטיקים חלפו?״ "לא, והרופא הוא זה שהציע לנו לפנות להדרכה הורית כדי להפחית לחצים, ולא ברור לי למה. אנחנו לא הורים מלחיצים זה הילד עצמו תחרותי מאד ולחוץ להצליח, הלחץ לא בא מאתנו". "אמרת שהרופא הרגיע אותך כשאמר שלטיקים יש קשר להפרעת הקשב, אז למה את עדיין מודאגת?" הקשיתי וחיכיתי לתשובה הכמעט ברורה מאליה, שהטיקים עלולים לפגוע בחיים החברתיים של בנה. "אני מודאגת שהוא מסתיר משהו שאולי קרה לו או מטריד אותו" היא הפתיעה אותי. "אולי קרה לו משהו והוא לא מעיז לספר לנו? אולי הגוף שלו מדבר במקומו?" רבים מודעים היום לעובדה שתסמונת הליקוי בקשב והריכוז מלווה לעיתים בהיפראקטיביות ולעיתים בלקויות למידה. לא כולם יודעים כי ילדים עם ADHD סובלים מפגיעה בתפקוד שלהם לא רק בבית הספר ובבית אלא גם עם בני גילם. מעטים מודעים לכך שבין הלוקים בהפרעת קשב וריכוז קיימת שכיחות גבוהה יותר של טיקים - תנועות לא רצוניות. התנועות הללו גוברות עקב לחצים וחרדות.

כיצד תעזרו לילד להפחית לחצים ובכך להפחית את ה"טיקים"? 1. תנו לגיטימציה לרגשות כמו תסכול ואכזבה - הרשות להיות אנושי ולחוש רגשות שליליים היא טבעית. כאשר מונעים מהילד את האפשרות לבטא את הרגשות השליליים, הוא אוגר אותם בתוכו ולעיתים הם מתפרצים בתנועות לא רצוניות. הילד לא הצליח במבחן? האכזבה אנושית לגמרי, קבוצת הכדורסל, אותה הוא אוהד, הפסידה? השתתפו בצערו. חברים לא הזמינו אותו? מותר לו לכעוס. הורים שמצפים מילדיהם להתגבר על אכזבות ותסכולים במהירות אינם מאפשרים לו לעבד את הרגשות ולהתמודד איתם כראוי. 2. דברו עם הילדים על החרדות שלהם - חרדות, בניגוד לפחדים, אינם מבוססות על משהו מוחשי והן מאופיינות בהרבה חוסר וודאות. הציבו הרבה שאלות סביב החרדה, אל תמעיטו בה אלא להיפך. תנו להם לשהות בה ולחקור מה יקרה אם, חלילה, תתממש. לא פעם, התבוננות בגורם החרדה ללא חשש מגלה כי השד אינו נורא כל כך והוא ידע להמודד אתו. הילד חושש מנידוי חברתי? שוחחו אתו אל האפשרויות שתהיינה לו לבילוי אחר הצהריים בלעדיהם או בבית ספר אחד, הילד חרד מכישלון במבחן קובע? דברו אתו על האפשרות שאכן יהיה זה כישלון חרוץ וכו. הסרת מעטה האי וודאות תיתן לילדים אפשרות לבחון את מעשיהם בסיטואציה הכי קיצונית ולמצוא פתרונות עתידיים להם, מה שירגיע אותם. 3. צרו סביבה בטוחה שתאפשר לילד לשתף אתכם בכשלונות שלהם - ילד הגדל בסביבה בה כולם מושלמים, שלעולם אינם טועים מתבייש לשתף את הוריו בכשלונותיו או קשייו מה שמונע ממנו קבלת עזרה. הורים אחראים, המודעים לרצונם לשיפור מתמיד, לא חוששים לשתף את ילדיהם בטעויות וכשלונות שהרי אף אחד מאתנו איננו מושלם. הבטחנו לעצמנו לא לעבור את המהירות המותרת וחרגנו? אפשר לספר לילדינו שאנחנו כועסים על עצמנו, דיברנו אליהם מתוך כעס ובלי שיקול דעת? מותר ואפילו כדאי להודות שטעינו ולבקש מהם סליחה. 4. מדיווחים של הורים שפגשתי בקליניקה שלי תדירות הטיקים גוברת כאשר הילד עייף או רעב - תכננו את סדר היום שלהם בהתאם. הוסיפו ארוחות ביניים ואל תאפשר להם לדלג על ארוחה, הקפידו על מספר שעות שינה מתאים לגילם ואל תתנו להם להגזים בפעילות שאינה משאירה זמן למנוחה. 5. התרגשות יתר מגבירה, גם היא את תדירות הטיקים. הכינו את ילדיכם למאורעות מרגשים, שמחים ועצובים כאחד, אם את יודעים עליהם מראש. תארו בפניהם מי אמור להיות, איפה יתרחש האירוע, מה לדעתכם יאמרו הנוכחים וכו' 6. אצל רוב הילדים, התנועות הלא רצוניות עוברות מאליהן בחלוף הזמן, נסו להתעלם מהן ככל שניתן כדי שגם הילד לא יעשה מהן עניין גדול. 7. התייעצו עם רופא נוירולוג או פסיכיאטר כדי לשקול אפשרות למתן תרופות חילופיות. מירי לקחה אחריות ושינתה את התייחסותה לחרדות של בנה ולתגובות שלו לכישלונותיו. הלגיטימציה לתסכולים השפיעה במהירות מפתיעה על תדירות התנועות הלא רצוניות.

Recent Posts
Archive
Follow Us
  • Facebook Basic Square

ציפי קוברינסקי - פתרונות אסטרטגיים להפרעת קשב / טל׳: 0545-333180 /zipi.kobrinski@gmail.com