איך מחזקים מוטיבציה של ילדים לקויי למידה וקשב וריכוז


״אני לא חושבת שאכפת לו בכלל מהלימודים... הוא מבטיח כל פעם מחדש שמעכשיו הכל יהיה אחרת ו...כלום! הוא אפילו לא מוכן לקבל עזרה מהמורה להוראה מתקנת. אז מה שוות ההבטחות? אין לו אף טיפה של מוטיבציה!״ את התלונה הזו אני שומעת מרוב ההורים לילדים לקויי הלמידה או הקשב והריכוז שמגיעים אלי לקליניקה. הדאגה שמגלים ההורים לילדיהם מוצדקת שכן הם נדרשים למאמץ מיוחד כדי לעקוף את הלקויות. אם המוטיבציה מועטה, פוחתים הסיכויים של ילדים לממש את יכולותיהם האינטלקטואליות ולהצליח בלימודים. חוסר המוטיבציה ללמידה היא הסוגיה המרכזית המעסיקה הורים את כל מי שעובד עם לקויי למידה או קשב וריכוז בפרט. גישות מסורתיות אינן יעילות כשעוסקים בילדים עם קשיי למידה. הגישה של מתן פרסים אמנם משפיעה לטווח קצר מוגבלת בזמן ואינה מייצרת מוטיבציה פנימית. ילדים שלומדים בזכות פרסים נוטים להפסיק כאשר הם מפסיקים לקבל אותם. גישה תחרותית מעודדת את מי שיש לו סיכוי לזכות. ילדים לקויי למידה או קשב וריכוז נוטים להאמין שהסיכויים שלהם אפסיים והם לרוב אינם מנסים את מזלם. במקרים המועטים בהם הם משתתפים בתחרות ואינם זוכים בה, המוטיבציה שלהם יורדת עוד יותר. גם הגישה של הטלת מרות אינה יעילה לגבי ילדים לקויי למידה או קשב וריכוז שכן הם מפתחים כעסים מה שמגביר את המחשבות השליליות הפנימיות שלהם מה שמונע מהם להתרכז בעיקר. גישות מתקדמות למוטיבציה מטרתן לגרום לילדים להנעה פנימית מתוך מעורבות, שיתוף פעולה ויצירת רגשות חיוביים המאפשרים יצירתיות חדשנות ובעיקר התמדה לאורך זמן. כך תחזקו מוטיבציה ללמידה של ילדים לקויי למידה וקשב וריכוז: 1. אמצו הרגל קבוע של ניתוח הצלחות - ילדים עם לקויי למידה או בעלי הפרעת קשב וריכוז למידה חווים הרבה כשלונות, כל כשלון נוסף מגביר את תחושת חוסר הבטחון ומקטין את רמת הציפיות של הסביבה מהילד. לכן תחושת המסוגלות האישית שלהם קטנה ביותר. כל הצלחה או הישג ביצועי יעלו את תחושת הבטחון העצמי ואת רמת הציפיות של הסביבה, זאת בתנאי שהילד חש שההצלחה מיוחסת לו. עיזרו להם לנתח כל הישג, קטן ככל שיהיה, ולשאול: מה היה חלקך בהצלחה? 2. עודדו ויכוחים, אל תחששו מפרובוקציה – מחקרים מעידים על כך שכולנו שואפים לרגיעה מחשבתית. כאשר שווי המשקל המחשבתי מתערער, אנו שואפים לעשות הכל כדי להחזירו. כאשר תעוררו ויכוח, תגובת הילד תהיה נסיון לשכנע אותנו מה שיצריך אותו להבין - התוצאה תהיה שהילד יעמיק לחקור וללמוד. 3. נסו לבחון את תחומי ההתעניינות וההנאה של הילד, ועל אילו צרכים הם עונים. האם הוא משחק כדורגל בגלל החברים או בגלל הרצון להנהיג? האם הוא משחק במחשב בגלל הסיפוק המיידי או בגלל הסקרנות? נסו לתת מענה לצרכים שגיליתם בתחום הלימודים: ילד שצריך השפעה כדאי שינהל פרויקט, ילד שזקוק לחברה כדאי לעודד אותו ללמוד בחברותא וכן הלאה. 4. וודאו שלילד יש עיתים למשחק, האזנה למוסיקה וספורט. מחקרים מתחום הפסיכולוגיה החיובית מראים כי רמת הפרודוקטיביות והמוטיבציה גדלה כאשר כמות החוויות החיוביות גדולה פי שלוש לפחות מאילו השליליות. שפע החוגים לילדים לצד היצע גדול של פעילויות טיפוליות בלקויות הלמידה כמו הוראה מתקנת, רכיבה טיפולית ואחרים, לא מותירים לילד מספיק זמן לצבור חוויות חיוביות שאמורות לאפשר לו להתמודד עם הכשלונות בלימודים והקשיים החברתיים. הרגלים קבועים של פעילויות מהנות ישפיעו על המוטיבציה ועל מידת ההצלחה . אני מאמינה כי אין ילד עצלן, אבל יש ילדים שקשה להם. ארבע הדרכים המוצעות לשיפור המוטיבציה תהיינה אפקטיביות רק כאשר הילד יחוש שמקבלים אותו כפי שהוא ועומדים לצידו. ככל שנשכיל להקשיב לו ולהבין למה באמת הוא זקוק כך הוא ייטיב להתמודד עם האתגרים שבחייו.

Recent Posts
Archive
Follow Us
  • Facebook Basic Square

ציפי קוברינסקי - פתרונות אסטרטגיים להפרעת קשב / טל׳: 0545-333180 /zipi.kobrinski@gmail.com